רקע


לפני הרבה שנים (כ30) הייתי בחורה צעירה שאך השתחררה משירות צבאי, עם התלבטויות לגבי מה אעשהמה אלמד וכמה זמן אצטרך לעבוד כדי לממש את טיול החלומות שלי על אופנוע במזרח הרחוק (חוסר אחריות). בהיותי ספורטאית משחר נעוריי ושחקנית כדורסל בליגה הלאומית במשך 17 שנה היה חלק נכבד בהתלבטות. בתחילת הדרך שיחקתי בהפועל חולוןמשם עברתי לאליצור ת"אשהייתה אלופת המדינה הרבה מאד שנים, אליצור ראשל"צ ואליצור חולוןהכדורסל היה חלק מאד משמעותי מחיי וכל התכניות סבבו סביב המשחק שכל כך אהבתי.
גדלתי באשקלון ועזבתי בגיל צעיר כדי ללמוד ב"בבית הספר החקלאי "מקווה ישראלבית ספר שעיצב את חיי ואת דמותי, חינך לעצמאות ולקיחת אחריותאלה היו ארבע שנים נפלאות,של אחווה ורעותואהבה לאדמההשילוב של לימודים ועבודת חקלאות באחד המקומות הקסומים בארץ.
לאחר שסיימתי את השירות הצבאי, חזרתי לעירי אשקלון במטרה לשהות שם קצת ולתכנן לאן מועדות פניי בעתיד. סמוך לביתנו הייתה לשכת העבודה האזורית. בעודי ממתינה כמה חודשים לתחילת הלימודים בבית ברל וכיוון שלא רציתי לבזבז זמן החלטתי לעבוד קצת לפני הלימודים להרוויח כסף ,לטייל, לחזור ללמוד וכמובן לשחק כדורסל.
אבל הגורל או  יד המקרה חשבו אחרת. הגיע בחור ללשכת העבודה וחיפש בנות לעבודה במפעל לרהיטי קש ובמבוק ב "מחסום ארז". הגענו 3 בנות, אותי הרעיון שעשע ואמרתי לעצמי ,יאללה, ננסה, נראה מה זה. תכננתי לעבוד חודש ועם הכסף שארוויח לעשות טיול על אופנוע במזרח, לחזור לארץ וללמוד.
הגענו למפעל שהיה בין יד מרדכי לעזהשלוש נערות צעירות שלא מבינות הרבה אך חדורות מוטיבציה. מפעל גדולכולם שם גברים,פלשתינים ,אחת ברחה אחרי שעה. 
אני הרגשתי כמו במין חלום, ראיתי חומרים שמעולם לא ראיתי, צורת העבודה של הפועלים קסמה לי, נגלה לעיניי עולם עשיר ובלתי מוגבל.
מהר מאד למדתי את מקצוע הקליעה והתפתחתי שם כמו מטאור. החברה הפלשתינים העריצו אותי ולימדו אותי את כל מה שידעו, כיבדו אותי מאד. עם חלקם הקטן אני בקשר עד היום למרות הסגר שנכפה עליה. זאת הייתה שנה קסומה שבה גם רכשתי מקצוע שילווה אותי עד היום וגם בן זוג שאיתו אני כבר 30 שנה (הוא היה אחר הבעלים של המפעל(.איתו התחתנתי ולנו ארבעה ילדים מקסימים. אז מאותו מקום קסום יצאתי עם שתי ציפורים ביד.
כמובן שאת הטיול בעולם עם האופנוע כבר לא עשיתילאחר שנה קסומה שבה הרגשתי שכל יום אני נכנסת לעולם של יצירה מעניינת ומרתקת. שנה של נסיעות לאימונים ומשחקי כדורסל בקבוצה ששיחקתי בזמנו (אליצור ראשל"צ) החלטתי לעזוב את המפעל ואת העיר ששבתי אליה. רציתי לשלב את שתי האהבות שלי, כדורסל ויצירת רהיטים מרטאן בעבודת יד
עזבתי לעיר הגדולהלמדתי והתפתחתי, הסתובבתי בעולם, ראיתי המון דברים ועבודות, אך בעיקר התפתחתי לבד בכוחות עצמי. הפכתי להיות המתקנת ומשחזרת  (כנראה היחידה בארץלרהיטי קש ורטאן עבדתי (ועדיין עובדת) בכל בתי המלון בארץ שמשתמשים ברהיטי קש. עבדתי על פרויקטים גדולים, ועשיתי לא מעט עבודות מעניינות, ביניהם בזמנו את הרהיטים בבית התה והחנות של תה ויסוצקי
וכך במשך השנים למדת י עוד ועוד כדי לשלב את זה עם עבודותיי. למדתי עבודות נפחות אצל המאסטר חופי, בקיבוץ עין שמר, למדתי עבודות וויטראז,עיסת נייר,ובעיקר קליעת סלים. קליעת סלים הוא מקצוע בפני עצמו, שונה מקליעת הרהיטים. למדתי בין היתר אצל המאסטר הרצל אוסטר מקיבוץ בית ניר. לימודי הקליעה הם לימודים שנמשכים לנצח ,כי תמיד יש עוד ועוד ללמוד. היום אני משלבת את כל מה שלמדתי עם עבודותיי .
לפני כשנתיים התחלתי ללמד קליעת סלים בסטודיו שלי (מבוגרים וילדים), גיליתי את ההנאה שבהוראה ובהנחלת הידע. גיליתי סבלנות אין קץ לצד תחושת סיפוק.  
בעבודת הקליעה יש אלמנטים טיפוליים, מרגיעים ומרכזים. את התכונות האלה אני מנצלת בסדנאות שאני מעבירה  לילדים עם צרכים מיוחדים ולמבוגרים מוגבלים (כחלק מההתנדבות).  בזכות הקליעה והוראת הקליעה אני מרגישה שאני תורמת משהו לקהילה. בעתיד אני מקווה להעביר סדנאות  לילדים ומבוגרים חולי סרטן . אחותי נפטרה מסרטן . בקליעה יש משהו מאד טיפולי ומרגיע שיכול לעזור גם לאנשים המתמודדים עם מחלות קשות.

עבודות קליעה, עיצוב בקש, עיצוב בראטן, קליעת סלים, תיקון ושחזור רהיטי קש, תיקון ושחזור רהיטי ראטן, סדנאות וקורסים לקליעת סלים, סדנאות קליעה בקש